Monthly Archives: June 2017

Preview of Da’at Tevunot 2:4 (# 72 [cont.] – 75)

Preview of Da’at Tevunot 2:4 (# 72 [cont.] – 75)

What enables the soul to purify the body is its great native power. So great is it that the soul could instantaneously elevate the body so that we’d be inherently full of light. A day will come when that will happen, but not yet.

So the soul has to be tempered. It’s able to grow with each deed we do, but it’s held captive in the body for the meanwhile. But it will reach something of its potential in the Afterlife which will enable it to purify the body during the resurrection of the dead.

The soul will then benefit greatly for having purified the body – it will ascend higher and higher yet. The soul enjoys an elevation even when we’re alive with each good thing we do, not just in the Afterlife or the resurrection of the dead. It’s just that the kind of elevation it experiences while we’re yet alive is largely imperceptible.

ואמנם, מה שצריך להבין עתה הוא שיעור כחה של הנשמה שניתן לה לעמוד בתוך הגוף הזה. וזה, כי אם היה כחה רב ואורה גדול מאד – ודאי היתה נותנת הארה גדולה כל כך לגוף שהיה מתעלה במציאותו, וחסרונותיו היו נשלמים רגע אחד, ויצר הרע – הוא העיקר בחסרונות שרצה בם האדון ב”ה לצורך הבחירה והשכר ועונש – הנה לא היה שולט באדם כלל, כמו שאינו שולט במלאכים מפני רוב הארתם ושלמות ידיעתם וחשיבותם. תדעי לך שהרי לעתיד לבא נאמר (ישעיהו יא, ט), “לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה”; ובאותו הזמן נאמר (יחזקאל לו, כו), “והסירותי את לב האבן מבשרכם” וגו’, לגודל מעלת הנשמה שתגדל בזמן ההוא. ואמנם מצד אחר, הנת אם היתה הנשמה במציאותה העצמי שפלה ולא גדולה, לא היתה יכולה לעמוד בכל כך יקר וגדולה אשר יעשה לה לעתיד לבא, להיות יותר ממלאכי השרת:

אבל הענין הוא, שהנשמה במציאותה ושרשה גדולה היא מאד מאד, אבל כדי שתבא בגוף הזה – הנה הקב”ה ממעט אורה וכחה, ומשאיר לה רק אותו השיעור הראוי לגוף בעולם הזה. והנה היא באותה שעה כירח זאת שנאמר לה (חולין ס ע”ב), “לכי ומעטי את עצמך”, ולעתיד לבא (ישעיהו ל, כו), “והיה אור הלבנה כאור החמה”. והנה בידה טובה – להתעלות מעילוי לעילוי עד תקפה העליון, לפי שלמות מעשיה. והנה לפי מיעוט הכח אשר ניתן לה בעולם הזה, היא עומדת סוגרת ומסוגרת בתוך הגוף העכור הזה כל ימי צבאה, להתנסות ולהבחן בנסיונות היצה”ר, שעל כן הושם באדם, וכמאמרם ז”ל (זוהר ח”א, קו ע”ב), “לא נברא יצה”ר אלא לנסות בו את בני האדם”. ולפי כשרון מעשיה – כך זוכה לעצמה עילוי, להתעלות ממדרגה למדרגה. והנה בזמן הגמול אז מוצאות כל הנשמות פעולתם אתם, ומתעלות במעלתם על פי מעשיהם, ובמעלתם זאת ישובו ויזככו את גופותיהם בזמן התחיה, ויתענגו על רוב שלום לנצח נצחים, וכמו שביארנו לעיל:

נפקא לן מינה – ששורש גדול צריך שיהיה לנשמה מצד עצמה, ומקורה צריך שיהיה נכבד עד מאד, עד שתהיה ראויה לכל היקר אשר יהיה לה לעתיד לבא. אבל משפילים אותה, להגביה אותה ולהטיבה באחריתה, בשום עליה האדון ב”ה את חקו לאמר, לכי ומעטי את עצמך, ליכנס בגוף העכור הזת, ולהיות בו כל ימי חיי הבלו. ושם שם לה חק ומשפט – כל התורה הזאת לעבדה ולשמרה, אלה הדברים השייכים לה בהיותה בגוף הזה. ואמנם, מפני שכבר תש כחה וחלש אורה הרב במיעוטה זה, נשאר הגוף עכור כאשר הוא היום הזה, ואף על פי שהיא בתוכו. אך לפי צדקת מעשיה נידונת לעתיד לבא, בהתעלות בעילוי מעלותיה, אשר בבואה שנית בגוף באור חדש ההוא, הנה תעשה בו מה שאינה יכולה לעשות עתה, והוא, שתזככהו הזיכוך הגמור, להחזירו עצם נכבד ובהיר, וכמו שביארנו. כי מה שבתחלה, כדי לבא בגוף, היתה צריכה למעט אורה, הנה בביאה שניה זאת, אדרבה, יש לה לבא בכל אור, כדי שתעשה הזיכוך שלם כראוי:

והרי עתה תועלת לנשמה עצמה בהשלימה את הגוף – להתעלות היא מעילוי לעילוי, ולהוסיף כח על כח ויקר על יקר. ולא זו בלבד, אלא אפילו בזמן היותה בעולם הזה בתוך הגוף – יש לה עילוי ויתרון כפי מעשיה, כי אינו דומה נשמת אדם שעסק בתורה ובמצוות והשיגה ידיעה בכבוד קונה, לנשמה חסרה מכל אשה. אבל אין עילויה מגיע שתוכל לשנות הגוף, שיהיה זיכוכו נראה לעינים, כי אם במתי מספר, השרידים אשר בחר ה’ בם, כמשה רבנו ע”ה, חנוך ואליהו. אך זולתם, אף על פי שיגיע לה יתרון ממעשיה, לא יגיע כל כך שיראה גם בגוף. אבל לא ימנע טוב מבעליו לעתיד לבא, איש כפי מעשיו:

(עג) אמרה הנשמה – קבץ הכלל מכל מה שאמרת:

(עד) אמר השכל – זה הכלל, הגוף – בריאתו חשוכה ובעלת חסרונות, ויש לו זיכוך על ידי הנשמה. הנשמה – מקורה גדול, אבל ממעטת עצמה בבואה בגוף, שלא תרבה לו הזיכוך בבת אחת, ולא תשנהו מבריאתו; אבל מעט מעט תפעול בו את הצריך במעשים הטובים. ואחר כך תתעלה בעילוים לפי מעשיה, ויגדל כחה לפי עילויה, ותרבה הזיכוך בגוף לפי גודל כחה, עד שיהיה ראוי לעמוד עמה יחדיו לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו, לעד ולעולמי עולמים:

(עה) אמרה הנשמה – הרי הבנתי מה שדי לי עתה בענין התחיה הזאת והגמול העתיד. עתה צריכים אנו להשלים הענינים שהתחלנו בם:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

1.

Purifying the body 1 is the soul’s main objective in this world, as we’d said 2. And the soul will be rewarded for that 3 because by doing that it enabled the body 4 to become righteous. And that allows for an enhancement of G-d’s glory and for the elevation of all of creation, given that everything was created so G-d could be glorified 5. After all, the soul delighted Heaven that way and will be rewarded for that 6.

Understand, of course, that the soul undergoes other things in the Afterlife, but that’s not our concern here 7.

2.

But to our great adversity, Adam and Eve’s error brought death into the equation 8. So the soul can’t bring on the aforementioned perfection until the body first experiences death 9. And the necessity of death for all helps explain why certain rare utterly righteous individuals had to die when they didn’t deserve to — because of “the advice of the serpent 10” (Bava Batra 17a).

Once the body is separated from its impurity 11 and comes back to life 12, the soul re-enters the body – along with all of the merits the body had earned beforehand in life. And the glow that the soul had earned in the Garden of Eden 13, because of its merits would then shine brightly upon the resurrected and purified body. And the soul will then further mend all the bad that the body had experienced beforehand 14.

3.

We’ve thus explained mankind’s obligations and its rewards for it in the course of the two time periods encompassing all of reality 15. And we’ve learned that since the body is imperfect, the soul must have its light shine upon it and purify it, and both body and soul are to be rewarded 16 once this purification process is completed.

Footnotes:

1                By means of the mitzvah-system (see 2:2:2).

2               See 2:2:2, and Zohar 1:115a which Ramchal cites in the text.

3               See 2:4 below.

4                See note 5 to 2:2 above where we pointed out that the term “body” here includes one’s self, personality, etc.

5                See Psalms 29:2 and Isaiah 43:5:7.

6                The point remains, though, that the soul also blooms on its own in the here and now – albeit in very subtle but vital ways beyond our ken; but it doesn’t yet live up to its full potential.

7                Ramchal’s concern here is the resurrection of the dead, not the Afterlife. See a discussion of the Afterlife in Derech Hashem 1:3:11.

Let’s clarify the chronology and “geography” involved here since it can be confusing: body and soul are together in life, the body then dies and the soul experiences the Afterlife (i.e., the Garden of Eden and Gehenom), body and soul are then reunited in the course of the resurrection of the dead, and the two then experience the World to Come.

8                Had they not erred, the soul would have purified the body right there and then, and our mission would have been accomplished from the first. See 3:14 below as well as Derech Hashem 1:3:6.

9                The point is that perfection could have and in fact should have come about quickly and easily, but it was delayed by the introduction of death and the need for the body to be purified very, very slowly.

10              To Eve and then Adam to eat from the Tree of Knowledge.

11              See Derech Hashem 1:3:12.

12              At the resurrection of the dead.

13              After the body had died.

14              See Zohar 1:113b, 116a which is cited by Ramchal in the text.

15              I.e., this world (including the Afterlife), and the World to Come (after the resurrection of the dead).

16              In the World to Come.

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Preview of Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Preview of Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Purifying the body is thus the soul’s main objective. And it will be rewarded for that because the body’s being righteous allows for an enhancement of G-d’s glory and for the elevation of all of creation, too.

But the soul can’t bring this about until the body first dies. Once the body’s impurity is isolated from it and it comes back to life, the soul re-enters it and the glow that the soul earned in the Garden of Eden then shines upon the resurrected body, and the soul then mends all the bad that the body had experienced.

We’ve thus explained mankind’s obligations and its rewards. And we’ve discussed the fact that since the body is imperfect, the soul must have its light shine upon it and purify it. Both body and soul are to be rewarded once this purification process is completed.

(עא) אמרה הנשמה – מצאנו תועלת שלמות לגוף, וזכות לנשמה, אבל לא תועלת שלמות לנשמה:

(עב) אמר השכל – עוד נדבר מזה בס”ד. נשלים עתה עניננו. הנה זה הזיכוך הוא עיקר הפעולה אשר לנשמה בעולם הזה, ואחר זה יש לה ענינים אחרים, ואין כאן מקום ביאורם. ועל ענין זה אמרו (זוהר ח”א, מדרש הנעלם, קטו ע”א), “ר’ חייא אמר, תא חזי – עד שהגוף עומד בעולם הזה, הוא חסר מן התשלום לאחר שהוא צדיק והלך בדרכי יושר ומת ביושרו – נקרא שרה בתשלומו”, עכ”ל. והנה זה כל פרי צדקתה – עילוי כבודו של מקום ב”ה, המתעלה בשלמות בריותיו, שהכל ברא לכבודו, וזה כל אשר יולד מן המעשה הטוב כלפי מעלה, אשר על כן נקבע לו שכר מלמעלה, כי כנחת רוח שעשה לפניו ית’, כן יעשה לו:

אך החטא גורם – חטאו של אדם הראשון לעבור כוס המיתה על כל הברואים, ואין מקוה. על כן לא תעצור כח הנשמה לעשות הזיכוך הזה קודם המיתה, וזהו ענין הצדיקים שמתו בעטיו של נחש, כמאמרם ז”ל (בבא בתרא יז ע”א), שלא יכלו להשתלם אפילו ברוב מעשיהם בלא זה. אבל אחר ששב העפר אל הארץ כשהיה, וזוהמא שהטיל נחש בחוה פסקה ממנו לגמרי, אז כשישוב ויבנה – תרד בו הנשמה בכל תוקף מעשיה הטובים וזיו אור העליון שנהנית ממנו בגן עדן כפי מעשיה, ותאיר בו בגופה אור גדול, שבו יזדכך לגמרי, ושב ורפא לו מכל הרעות אשר נעשה עלול להם בראשונה. וענין זה נתפרש במדרש הנעלם, פרשת וירא, וזה לשונו, “אמרו רז”ל – הנשמה,בעודה במעלתה ניזונת באור של מעלה, ומתלבשת בו, וכשתכנס לגוף לעתיד לבא – באותו אור ממש יכנס” וכו’, ע”ש. ועוד שם (קטז ע”א), הקב”ה מעייל האי גופא תחות ארעא עד דמתרקב כוליה, ונפקא מיניה כל זוהמא בישא”, ע”ש:

והנה בידינו עתה ענין עבודת האדם וענין קיבול שכרו, הם הם שני הזמנים הכוללים כל מציאותו. כי עתה בעולם הזה הנה הגוף גס וחשוך בעל החסרונות, ויש לנשמה להגביר עליו ההארה והקדושה לזככו ולזהירו. וכשנשלם הזיכוך הזה – הוא זמן קבלת השכר, כי יחדיו יהיו לקבל שכר טוב כל הימים:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.