Preview of Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Preview of Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Purifying the body is thus the soul’s main objective. And it will be rewarded for that because the body’s being righteous allows for an enhancement of G-d’s glory and for the elevation of all of creation, too.

But the soul can’t bring this about until the body first dies. Once the body’s impurity is isolated from it and it comes back to life, the soul re-enters it and the glow that the soul earned in the Garden of Eden then shines upon the resurrected body, and the soul then mends all the bad that the body had experienced.

We’ve thus explained mankind’s obligations and its rewards. And we’ve discussed the fact that since the body is imperfect, the soul must have its light shine upon it and purify it. Both body and soul are to be rewarded once this purification process is completed.

(עא) אמרה הנשמה – מצאנו תועלת שלמות לגוף, וזכות לנשמה, אבל לא תועלת שלמות לנשמה:

(עב) אמר השכל – עוד נדבר מזה בס”ד. נשלים עתה עניננו. הנה זה הזיכוך הוא עיקר הפעולה אשר לנשמה בעולם הזה, ואחר זה יש לה ענינים אחרים, ואין כאן מקום ביאורם. ועל ענין זה אמרו (זוהר ח”א, מדרש הנעלם, קטו ע”א), “ר’ חייא אמר, תא חזי – עד שהגוף עומד בעולם הזה, הוא חסר מן התשלום לאחר שהוא צדיק והלך בדרכי יושר ומת ביושרו – נקרא שרה בתשלומו”, עכ”ל. והנה זה כל פרי צדקתה – עילוי כבודו של מקום ב”ה, המתעלה בשלמות בריותיו, שהכל ברא לכבודו, וזה כל אשר יולד מן המעשה הטוב כלפי מעלה, אשר על כן נקבע לו שכר מלמעלה, כי כנחת רוח שעשה לפניו ית’, כן יעשה לו:

אך החטא גורם – חטאו של אדם הראשון לעבור כוס המיתה על כל הברואים, ואין מקוה. על כן לא תעצור כח הנשמה לעשות הזיכוך הזה קודם המיתה, וזהו ענין הצדיקים שמתו בעטיו של נחש, כמאמרם ז”ל (בבא בתרא יז ע”א), שלא יכלו להשתלם אפילו ברוב מעשיהם בלא זה. אבל אחר ששב העפר אל הארץ כשהיה, וזוהמא שהטיל נחש בחוה פסקה ממנו לגמרי, אז כשישוב ויבנה – תרד בו הנשמה בכל תוקף מעשיה הטובים וזיו אור העליון שנהנית ממנו בגן עדן כפי מעשיה, ותאיר בו בגופה אור גדול, שבו יזדכך לגמרי, ושב ורפא לו מכל הרעות אשר נעשה עלול להם בראשונה. וענין זה נתפרש במדרש הנעלם, פרשת וירא, וזה לשונו, “אמרו רז”ל – הנשמה,בעודה במעלתה ניזונת באור של מעלה, ומתלבשת בו, וכשתכנס לגוף לעתיד לבא – באותו אור ממש יכנס” וכו’, ע”ש. ועוד שם (קטז ע”א), הקב”ה מעייל האי גופא תחות ארעא עד דמתרקב כוליה, ונפקא מיניה כל זוהמא בישא”, ע”ש:

והנה בידינו עתה ענין עבודת האדם וענין קיבול שכרו, הם הם שני הזמנים הכוללים כל מציאותו. כי עתה בעולם הזה הנה הגוף גס וחשוך בעל החסרונות, ויש לנשמה להגביר עליו ההארה והקדושה לזככו ולזהירו. וכשנשלם הזיכוך הזה – הוא זמן קבלת השכר, כי יחדיו יהיו לקבל שכר טוב כל הימים:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *