Category Archives: Uncategorized

Da’at Tevunot 2:6 (# 80 [beg. – middle])

Da’at Tevunot 2:6 (# 80 [beg. – middle])

1.

Ramchal reveals an important insight here — that this principle of G-d’s alternately concealing or revealing His presence explains many things about our body and soul. And conversely that our body and soul explain many things about G-d’s hiddenness or revelation, too, since they’re all interrelated 1.

As such we’re told that not only is the body a product of G-d’s hiddenness, it also serves as a model of it, just as the soul serves as a model of G-d’s presence. And G-d’s concealing or revealing His presence also explains many things about ourselves, given that we were all created in G-d’s “image and likeness” (Genesis 1:26) 2 and we reflect all of His ways in our makeup.

So, let’s see how this works.

2.

As we’ve explained before, the body is rooted in darkness 3. In fact, even if you’d purify your body as much as you possibly could it would never be a soul, since the soul is a lofty and illuminated product of G-d’s presence while the body is simply not 4. The body is rooted in G-d’s hiddenness. Indeed, the body could only be purified to the point where body and soul nearly touch, but no further 5. For, your soul will always be a soul and a perfect entity, while your body will always be imperfect, no matter how much you purify it 6.

It’s also obviously true that your body is comprised of a large number of parts with specific functions: with eyes to see with, for example, ears to hear with, etc. But that’s not true of your soul. All of your soul’s “parts” 7 are merged together rather than separate. And that’s connected to the body’s being a product of G-d’s hiddenness and the soul being a product of G-d’s presence 8.

Now, this is all rooted in a well-known principle that perfection is rooted in oneness 10 and can’t be disproportionate 11. But there are times — when G-d’s presence is hidden — that He doesn’t want perfection to be in place, as when He allows for reward or punishment 12 for example. And when He sees to it that there are instances of multiplicity and disproportion 13 in the world 14.

3.

This paradigm also manifests itself in our having been created in G-d’s image, as cited above. Let’s see how.

Our body-parts correspond to the traits that G-d uses to interact with the world. And so our eyes correspond to the “eyes” that G-d observes and judges us with, our ears correspond to the “ears” that He listens to our prayers with, and our mouths correspond to the “mouth” that G-d uses to converse with, etc., as all of our body-parts correspond on some level to G-d’s traits in this world.

The fact that we’re comprised of a left and right side for our eyes, ears, hands, feet, etc. corresponds to G-d’s ways of interacting with us with either His “right”, loving side or His “left”, critical side 15, which He displays when His presence isn’t manifest 16.

It’s also true that just as our body-parts are differentiated by function, our experiences in this world are likewise all different from each other, as a consequence of G-d’s hiddenness. Whereas perfection, which is rooted in oneness as we said and in G-d’s presence, would undo all shortcomings, it wouldn’t be comprised of various parts, and it would see to it that everything achieves perfection 17.

4.

In any event, know that at bottom, the point is to have the soul take command of the body and purify it so that G-d might manifest His perfection here on earth and to rectify all of the world’s imperfections.

The body would then suffer judgment for having taken command of our souls, for having contributed to G-d’s hiddenness and for leaving humankind and the world to suffer all of the vicissitudes and upheavals that define the human situation.

So the body is equipped with all the parts it needs to contend with such vagaries and for the environment in which perfection is hidden away, and also to help bring perfection about. While the soul on the other hand has what it needs for perfection and in order to rectify each imperfection, so that it might be encouraged to do all of that – if only we’d improve our ways and allow the soul to reign 18.

Footnotes:

1                See Clallim Rishonim 23, “V’ha’pen hasheini hu”; and Klach Pitchei Chochma 4, end of perush, “shehanivraim atzmam”; and 9, perush, “ach yesh metziut achas”.

2                This will be reiterated below. But refer to the following works on this vital concept: Kuzari 4:3; Moreh Nevuchim 1:1; Hilchot Yesodei HaTorah 4:8, Hilchot Teshuva 10:6; Siach YitzchakLikkutim, p. 286; Nephesh Hachaim 1:3; Michtav M’Eliyahu 1, p. 32; Derech Hachaim 3:14; Zohar Chadash 1:28b, etc.

3                 I.e., in the fact that G-d’s shining countenance is hidden from it. See 2:5:2 above.

4                Even though we said above in footnote 6 to 2:1 that body and soul actually derive from the same root, it’s still and all true that that reality changes once the two are manifested in the world.

5                According to R’ Yoseph Spinner, some older manuscripts eliminate what’s said from this point in our text all the way to the beginning of section 4 below. That of course disallows for much of this chapter’s insights, but it also does away with a lot of its obscurity and wordiness, which makes it so difficult to understand. (It’s unclear, though, whether Ramchal edited out the extra text or added it in later.)

Moving the text in question to these notes and explaining it with bracketed comments would have helped clarify things and made the text itself easier to read, but we decided against that simply because all of the existing versions of Da’at Tevunot include the text in question.

6                     This is an instance of our body and soul modeling G-d’s hiddenness or presence.

7                     I.e., all of its inchoate elements, functions, and gradations of holiness.

8                     This is another instance of our body and soul model G-d’s hiddenness or presence.

9                     … which is also a product of G-d’s presence just as the soul is…

10                  I.e., in a single, sheer cohesive entity without differentiations.

11                See Clallim Rishonim 6.

Interestingly, Ramchal is thus defining “perfection” here as an instance of amalgamation and of flawless proportion. A “perfect person” would thus be someone who’s consistent in his or her righteousness and would be an example of Rambam’s temperate, righteous personality (see Ch. 4 of Sh’mone Perakim).

12               For the sake of free choice in an imperfect world.

The other point is that since there’d only be goodness and reward if G-d’s presence were to be manifest; instances of reward or punishment thus only come about when His presence is hidden.

13              … which are instances of plurality and imperfection …

14                This is an instance of G-d’s hiddenness or presence manifesting itself in the world.

15                                See the second introduction to Tikkunei Zohar, Zohar 1:109b.

16                Thus is an instance of our body being a model of G-d’s hiddenness or presence.

17                  This is another instance of G-d’s hiddenness or presence manifesting itself in our body and souls.

18                  And this all is a vision of our overcoming G-d’s hiddenness and having Him

manifest His presence in the world, which is our life’s purpose.

 

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

 

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Preview of Da’at Tevunot 2:6 (# 80 [beg.- middle])

Preview of Da’at Tevunot 2:6 (# 80 [beg.- middle])

G-d’s alternately concealing or revealing His presence explains many things about our body and soul, and vice versa.

Not only is the body a product of G-d’s hiddenness, it also serves as a model of it, just as the soul serves as a model of Divine revelation. And G-d’s concealing or revealing His presence also explains many things about humankind.

But know that the body could never be a soul. For the soul is a perfect entity, while the body is inherently imperfect. And while the body is comprised of numerous parts, the soul isn’t. Nonethless, the traits that G-d uses to interact with us correspond to things about us.

At bottom, the point is to have the soul take command of the body and purify it, and to have the body help bring perfection about.

(פ)  אמר השכל – עוד אומר לך בענין זה, כי כשנרד לפרטי עניניהם של הנשמה והגוף, נבין היטיב איך כולם תלויים בשרש הזה של שתי מדות אלה שזכרנו, כי כל אחד מהם נידון בכל עניניו על פי מקורו, ויהיה זה טעם מספיק לכל הענינים האלה. ולא עוד, אלא שהיתה הגזירה מחכמתו ית”ש להראות דרכי המדות האלה בגוף ונשמה האלה הבאים על ידיהם. ונמצא, שמלבד שהגוף בא בהסתר פנים, הוא ועניניו, עוד הוא עצמו בתכונתו וחלקיו ציור מן ההנהגה של הסתר פנים כולה; והנשמה גם היא ציור מן ההנהגה של הארת הפנים כולה. הוא דבר פרטי לדיוקנו של האדם שנאמר בו(בראשית א, כו), “בצלמנו כדמותנו” – שמראה בתבניתו כל סדרי המדות שלו ית’:

ותראי שאין מציאות הגוף אלא חשוך, כי אפילו שיגיע לזכות היותר גדול שאפשר לימצא בו, על כל פנים צריך שייבדל מן הנשמה, ואינו נבדל אלא בהפרש הזה – שהנשמה היא עצם נכבד מאיר ובא מהארת פניו ית’, והגוף אינו כן, אלא דבר מצד עצמו חשוך, הבא מהסתר פניו ית’, אלא שיפול בו הזיכוך עד המקום שיוכל להגיע, והוא עד קצה האחרון שיהיה הפרש מעט בינו ובין הנשמה. אך על כל פנים הנשמה תהיה נשמה – דבר שאין שייך בו הפסד כלל; והגוף, אדרבא – דבר הנפסד לפי טבעו, אלא שהגיע להזדכך בזיכוך שהגיע:

ותראי עוד, שהגוף הנה יש בו חילוקי אברים וחלקים, כל אחד לתשמישו, שהרי העין רואה ולא שומעת, והאוזן שומעת ולא רואה; מה שאין כן הנשמה, שכל הכחות יש בה, אבל בלא חילוק אברים אלה כאברי הגוף, אלא כולה בכל חלק, וזה ידוע. עתה תראי איך זה נמשך היטב מן ההקדמה אשר שמנו, שהגוף נברא בהסתר הפנים והנשמה בהארת הפנים. ותראי הקדמה גדולה ועיקרית מאד, הלא שמעת כבר כי השלמות הוא אחד, כי אין שייך בשלמות ממש חסר או יתר. אבל כשאין הקב”ה רוצה לפעול בשלמותו, אז הרבה דרכים למקום להשכיר או להעניש, איש לפי מעשיו, וכמו שביארנו לעיל. ובהיות גזירת החכמה העליונה להראות בבריאה עצמה שברא הדרך והסדר איך שברא אותה, כמו שביארנו, על כן בהסתר הפנים – כמו שדרכיו רבים כך רצה לעשות בריאתו זאת בעלת חלקים רבים ואיברים שונים, שיהיו מקבילים ממש לכל חלקי חוקותיו ית’. הוא הענין שזכרתי לך, שעל זה אומר, “נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”, כי בכל המדות המעולות אשר נבחנים בכבודו ית’, בהיותו פועל לפי ערך נבראיו, כך נמצא חלקים בדמות האדם הזה; דרך משל, עין – תחת עין השגחתו המשגיח אל כל יושבי הארץ לדון את כל מעשיהם, כענין שנאמר (בראשית יח, כא), “ארדה נא ואראה” -ללמדך שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות (סנהדרין ו ע”ב). אזנים לאדם – כנגד מה שהקב”ה יושב ומקשיב תפלותיהם של בני האדם וכל תהלותיהם, וכן נאמר (שמות ב, כד), “וישמע אלקים את נאקתם”; וחז”ל אמרו (אבות ב, א), “דע מה למעלה ממך – עין רואה ואוזן שומעת”. פה באדם – כי פי ה’ דבר בחזון לנביאיו, ומשמיע הוד קולו למלאכיו גבורי כח עושי דברו. וכן כל כיוצא בזה, כל שאר חלקי הגוף כולם מתבארים היטיב, מקבילות תמונותיהם וענינם למדותיו ית’, אשר הכין לפעול את נבראיו. ועשוי גופו של אדם ימין ושמאל, בהכפל דבריו לכאן ולכאן, שתי עינים, שתי אזנים,שתי ידיס, שתי רגלים, כמו שגם מדתו ית’ כפולה היא – אם לחסד אם לשבטו, להימין לזכות או להשמאיל לחובה. הלא זה הדרך אשר אחז בו הרצון העליון אחרי העלימו את שלמותו המשוה את הכל לטובה. ואמנם, כמו שחלקי הגוף הזה נבחנים ונבדלים כך לפי תשמישם, כך כל מקרי האדם בהסתר הפנים הנה הם מסיבות מתהפכים בתחבולותיו לפעלם, ככל מה שאנו רואים בילדי הזמן, דבר יום ביומו:

אבל השלמות, כבר אמרתי, אחת היא, לשלוט על כל החסר להשלימו, והוא אינו מתפרד בעצמו, אלא בהשואה אחת משלים כל מי שצריך שלמות. וכן הדבר הזה בנשמה הנבראת בהארת פני שלמותו זה ית’. ותראי כי הלא הכונה זאת היא – להגביר הנשמה על הגוף ולזככו, כדי שגם האל ית’ ימוד לה כפעלה, להיות גם הוא מגלה שלמותו, לתקן כל מעוות וכל חסרון אשר בעולם, וכמו שביארנו לעיל.והגוף מוכן לפורענות עת אשר שלט באדם, כי כן יסתיר הקב”ה פני שלמותו, וישאר העולם והאדם תחת דתי הגלגל המתהפך בכל מסיבותיו, כדין כל בני חלוף שהזמנים משתנים עליהם לכל פינות שהוא פונה. על כן יש בגוף כל מה שראוי לימצא בסדר הגלגל החוזר בעולם, בהתעלם שלמות הטוב, כדי לעורר עליו את כל אלה, אם אך לו המלוכה באדם, אשר ימשול בו. ויש בנשמה מה שראוי לשלמות, להשלים כל חסרון, כדי לעורר עליה כיוצא בה אם יזכה האדם את ארחו, ונתון כתר מלכות בראשה, להיות היא לבדה המושלת בחכמתה וחק טעמה, כי טוב הוא

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Da’at Tevunot 2:5 (# 76 – 79)

Da’at Tevunot 2:5 (# 76 – 79)

1.

Having spoken about the interplay of body and soul in various realms 1 we’ll now concentrate on them in conjunction with G-d’s ways in the world.

Now, all-in-all, there are physical phenomena and spiritual ones, Ramchal reminds us. The spiritual ones are far superior to the physical, in that while the physical subsist on a minimum amount of Divine illumination and in over-all scarcity, the spiritual are showered in a great deal of Divine illumination and in abundance 2. Also, whereas the spiritual with all of their Divine illumination and abundance are rooted in G-d’s manifest benevolence, the physical with their minimum amount of Divine illumination and their scarcity are rooted in G-d’s more covert benevolence 3. And while spiritual phenomena are rooted in holiness, physical ones are rooted in the mundane and in crassness 4. That explains why, given that we’re physical beings, most of our concerns are enmeshed in the physical and are frankly nonsensical and beneath us.

The reality behind this lies in the fact that hazy, dark physicality is a consequence of G-d hiding His countenance rather than manifesting it outright, while spirituality is a consequence of G-d shining His countenance, luminance, and holiness. For, at bottom G-d interacts with us by either concealing or manifesting His countenance 5.

But that pattern isn’t only true of how G-d interacts with the body and soul; it also serves as the model for the way material, body-related phenomena and spiritual, soul-related ones came about. For the crasser, turbid physical phenomena came about as a result of G-d having hidden His countenance from the first, while the more laudable spiritual ones came about in the light of His countenance 6.

2.

Now, we can either rectify the world or can ourselves be rectified within it through our Divine service 7. But the truth is that we can either have our physicality and its consequences hold sway over us, or allow our spirituality and its consequences to. If we follow our bodily inclinations rather than the dictates of the soul we’ll suffer all sorts of harm, whereas if we overcome our physical inclinations and rise above all of its nonsense by following the ways of the Torah instead, then the soul will indeed rule over and purify the body. And we will have rectified the world and ourselves 8.

We’ve all, in fact, seen how things are in this world, and we know only too well how quickly things come and go, and how preoccupied we all are with this and that. What’s apparently driving so much of what we do? Things like the desire to eat and drink, and all sorts of ephemera, at bottom. Can it be that we were created for that alone? No indeed: we were created to grasp G-d’s being 9, and to attain knowledge and wisdom rather than to be preoccupied with more and more material and baseless things.

Humanity has indeed debased itself and brought a lot of its own harm upon itself, and it has become more and more sullied through the ages. For while our ancestors were far wiser than we and more sharp witted, we’ve become fixated on physicality and materiality. How tragic is that, given that G-d has only created such things by turning His countenance away from them, as we’d said.

Is it surprising, then, how so roiled in darkness physical things are as opposed to things related to the soul, which derive their being from G-d’s full countenance and abundance? Indeed, if one allows his body to reign, G-d will correspondingly hide His countenance from him, and that person will be very far from G-d Himself, from wisdom and knowledge, and he’ll find himself engulfed in sheer physicality and the ephemeral 10.

3.

None of this is new, to say the least: Adam and Eve experienced a degree of this struggle themselves. As soon as they allowed their eyes and its blandishments to rule over them they experienced G-d’s hiddenness and were forced to depend on their own devices. As it’s written, “You’ll eat bread by the sweat of your brow” (Genesis 3:9) 11, and it’s said of us, “All of a person’s toil is for his mouth, and yet his soul is not satisfied” (Ecclesiastes 6:7) 12. Indeed, we grow more and more foolish as time passes.

There’s a rule of thumb that touches upon this that would serve us well to know. It’s that the narrower your purview is, the crasser are your thoughts and desires. After all, isn’t it true that children 13 have no concern or longing for the pursuit of wisdom. Indeed, they fly out of school as soon as the day’s over without giving a thought to important things. But it’s also true that as a person’s mind grows and his purview expands he longs for finer and more spiritual things. And that goes far to explain our circumstances.

Indeed, this truism is rooted in Adam and Eve’s sin, as a consequence of which we’ve all become preoccupied with nonsense. That was rectified for a while when we received the Torah 14, but humanity’s low status was reinstated when our people worshipped the Golden Calf and committed other sins. As a consequence, the world has been thrust into darkness.

Things would be otherwise if we’d only allow our souls to rule over our bodies. G-d would shine His countenance upon us then and we could reach the heights that the Holy Seraphim angels are on, as we’ll come to when G-d will pour His “spirit upon all flesh” (Joel 3:1).

All that has varied in the course of history, of course, with people being on a higher or lower levels than others and vice versa. But at bottom the point is that when there were people of higher caliber G-d’s countenance shone upon them and the world itself.

In any event, once we understand the makeup of the body and the soul and their roots in G-d’s either manifesting His countenance or hiding it which affects all of this, we’ll come to recognize how G-d interacts with the world both benevolently and otherwise. We’ll acknowledge the great wisdom involved in this, and come to understand how fundamental this is both to the human condition and to the functioning of the universe.

Footnotes:

1                See 2:1-4 in connection with this world, the afterlife, the resurrection of the dead, and the world to come.

2                See note 7 to 1:14 above about the mechanism behind G-d’s emanation of light.

3                I.e., in His hiding His countenance, as we’ll see below.

One thing to be derived from this, though, is that while there’s little Divine illumination and scarce signs of Divine benevolence in physicality, there’s some and sometimes even more than just some, otherwise it couldn’t exist because G-d wouldn’t want it to.

4                See Derech Hashem 1:3:2 about the contrasts between body and soul.

5                G-d actually interacts with us by both concealing and revealing His countenance by degrees, instant by instant.

See 1:8:2 above as well as note 3 there, and 1:14:3 for reference to G-d’s hiding and revealing His countenance. Also see Clallim Rishonim 16.

6                That’s to say that G-d created the spiritual realm full-facedly and lovingly while He allowed the physical to exist, to be sure, but “back-handedly”, if you will. For, while physicality certainly serves His purposes it also seems to countervail them.

7                Or neither may come about, as we’ll soon see. Ramchal’s point is that we’re both major actors in the course of G-d’s plans as well as beneficiaries of it, or neither, depending on our moral decisions and actions.

8                Much of what’s said above about the relative worth of body and soul, human and universal rectification, and the affects our actions have upon the world is reiterated elegantly in the first chapter of Messilat Yesharim.

9                So little is said about this point that this stark citation of it is stunning and memorable.

10              We made the point in note 7 to 2:4 that a lot wasn’t being said there about the subject at hand, and that’s also very true here. For, as it’s indicated in 1:15, 17, G-d will ultimately reveal His countenance to all and forever. Ramchal’s whole aim here, then, is to move us to goodness and teshuva rather than offer an opposing metaphysical viewpoint.

11              That is, you’ll have to work for your food because G-d will leave you to fend for yourselves by turning His countenance from you because you sinned against Him.

12              That is, we all work hard for our food and are dissatisfied because we’ve separated ourselves from G-d in the process.

13              … whose purviews are narrow …

14              When we were temporarily placed once again on the high pedestal that Adam and Eve had been on before their sin.

 

Preview of Da’at Tevunot 2:5 (# 76 – 79)

 

 

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Preview of Da’at Tevunot 2:5 (# 76 – 79)

Preview of Da’at Tevunot 2:5 (# 76 – 79)

There are physical phenomena and spiritual ones. The spiritual ones are far superior to the physical: the physical subsist on a minimum amount of Divine illumination, while the spiritual are showered in a great deal of it; the spiritual are rooted in G-d’s out-and-out benevolence, while the physical are rooted in G-d’s covert benevolence; and the spiritual are rooted in holiness, while the physical are rooted in the mundane and crassness. And most of our concerns are enmeshed in the physical.

The reality behind this lies in the fact that physicality is a consequence of G-d hiding His countenance, while spirituality is a consequence of G-d shining it. That pattern also serves as the model for the way material and spiritual phenomena came about. For, physical phenomena were a consequence of G-d having hidden His countenance, while the spiritual ones came about in the light of His countenance.

Know that we humans serve two potential roles in this world: we can rectify it and ourselves be rectified within it. But we can either have our physicality hold sway over us, or allow our spirituality to. If we follow our bodily inclinations we’ll suffer harm, whereas if we follow the ways of the Torah instead, then the soul will rule over the body and we will have rectified the world and ourselves.

But if one allows his body to reign, G-d will correspondingly hide His countenance from him, he’ll be very far from G-d, and he’ll find himself engulfed in the ephemeral. All of this is due to Adam and Eve’s sin, as a consequence of which the world has been thrust into darkness and has come to depend upon the forces of nature.

In any event, once we understand the makeup of the body and the soul and their roots in G-d’s either manifesting His countenance or hiding, we’ll come to understand how G-d interacts with the world. We’ll likewise recognize the wisdom involved in this, as well as how fundamental this is to the human condition and the functioning of the universe.

(עו) אמר השכל – אחר שידענו מציאות האדם וענינו בין בנשמתו בין בגופו, בחילוף העתים וסדר הזמנים שהוחק לו, הנה צריכים אנו להבין איך שמתנהג עמו הקב”ה בכל הזמנים האלה, בין לענין גופו, בין לענין נשמתו:

(עז) אמרה הנשמה – הסדר הגון ודאי, כי כל דבר צריך שיהיה מיושב על אפניו במקומו ושעתו. עתה השלם נא את דבריך:

(עח) אמר השכל – ראי, יש העצמים הגשמיים והעצמים הרוחניים. והנך רואה כמה הפרש יש בין אלה לאלה, כי הגשמיות הוא פחיתות ודאי לגבי הרוחניות, אשר ענינה נכבד ומעולה. והנך רואה כמה מן ההארה יש ברוחניים וכמה מן החשך והחסרון יש בגשמיים. הרי לנו בכאן שני מיני בריאות, בריאה בהארה רבה והשפעה מרווחת, ובריאה בהארה מועטת והשפעה ממועטת. ושתי מדות אלו, מדת הבריאה בהארה ומדת הבריאה בלא ההארה, מדת ההארה מתולדות חק טובו היא, ומדת הבריאה בלא הארה – מתולדות העלם טובו. ותראי, כי הרוחניים – כל עסקם בדברי קדושה; אך הגשמיים – עניניהם עניני חול ודברים שפלים ונבזים. ונמצא, שכל כלל עמל האדם תחת השמש אינו אלא הבל הבלים, ומותר האדם מן הבהמה אין לאכול ולשתות, ואת הארץ יסחרו, הן כל אלה דברים פחותים ונקלים ודאי. כללו של דבר, כל דברי הגשמיות והטבע הלז הם חשך ולא אור, מה שהאדון ב”ה מסתיר פניו מן העולם ואינו מאיר בו הארת קדושתו, אדרבא, מנחם בתוהו לא דרך, בדרכים שפלים אלה. אך עניני הרוחניים – זה הדרך ישכון אור פניו ית’, שהוא מאיר להם בקדושתו, וזה פשוט. ותדעי עתה, כי שתים אלה הם מוסדות הנהגתו ית’ ושרשה עם כל ברואיו – מדת הסתר פנים, שהוא מתעלם ומסתתר ואינו מגלה הדר כבודו, ומדת הארת הפנים:

ומה שהוא בהנהגה – הוא בבריאה כי הנבראים הגסים העכורים לא נבראו אלא בהסתר פנים, כי לא האיר להם פני קדשו, והרוחניים הנכבדים ברואים בהארת פנים. ועל פי יסודות אלה נעשה החיבור הזה של הגוף והנשמה;שהגוף, עניניו בכל דרכיהם, בהסתר הפנים נמשכים ובאים; והנשמה וכל עניניה – בהארת הפנים. והנה האדם הוא עצמו המתקן והנתקן, כי את עצמו הוא מתקן בעבודתו, והוא ענין (סנהדרין צט ע”ב), “ועשיתם אותם” -ועשיתם אתם כתיב, שדרשו חז”ל, ובידו הוא להגביר בעצמו את הגופניות ודרכיו, או הרוחניות ודרכיו. כי אם ילך אחר מראה עיניו ודרכי לבו הגופניים, הנה נשמתו, תחת מה שהיה ראוי לה להיות להועיל לגוף הזה, שתהיה מזככת אותו כמו שביארנו, אדרבא, גורמת הפסד ונזק גדול לעצמה, שהיא משתקעת בחשך. ולהפך מזה, אם יתגבר על יצרו ויסור מדרכי ההבל, ללכת בדרכי התורה והמצוה – תגבר הנשמה על הגוף ותזככהו:

ועתה תראי סיבובו של עולם, ומה בין דרין קדמאין לדרין בתראין, כי באמת, השם אל לבו הענין אשר נתן אלקים לענות בו, יתמה מאד על החפץ לראותו בני האדם רצוא ושוב, יום ולילה לא ישבותו, איש לדרכו נלאים ועייפים. ולמה הם עמלים – על אכילה ושתיה, על הבל הבלים שאינו כלום, על עולם של תוהו שבין לילה היה, היום כאן ומחר בקבר. אבל מי שיטיב לראות, יראה ויבין כי לא על דבר זה נברא האדם, אלא היה ראוי שלא יהיה עסקו אלא בהשגת כבוד קונו, כי לכך נוצר, וניתן בו דעת וחכמה רבה, ולא להרבות בסחורה, או כל שאר דברים של מה בכך. אבל האדם הוא שקלקל מעשיו, וגרם לעצמו באלה היום. ובכל דור ודור העולם חסר והולך בענין הזה. כי הראשונים היו קרובים יותר אל החכמח, ומתעלים אל השכל, והאחרונים רחוקים יותר מן השכל, ונשקעים בדברי הגופניות והטבע הלז, בסחורה ובכל מלאכת מחשבת, אשר לא ימצא האדם אחריו מאומה, וכמו שביארנו לעיל. ושרי כל זה הוא מה שאמרנו, כי הגוף בראו האדון היחיד ית’ בהסתר פנים, ולא בהארת הפנים, על כן היה מציאותו חשוך ועכור; מה שאין כן הנשמה, שהיא אדרבא ברואה בהארת פנים ובהשקפה לטובה, על כן היא קיימת ונצחית, ובריאתה זכה. ואמנם, אם מגביר האדם את גופו ומשליטו, הנה האדון ית”ש במדה שהוא מודד כן ימדוד לו – להנהיגו רק בהסתר פנים. ומכאן נמצא שיהיה רחוק מאור החיים, מן החכמה והדעת, ומשוקע בזבל זוהמת החומריות והבלי העולם הזה:

ותראי שזה הוא מה שקרה לאדם מתחלה, ולזרעו אחריו כיום הזה; כי בהיות שהלכו אחרי עיניהם, והשליטו הגוף ולא הנשמה, על כן גם הקב”ה הלך עמהם בהסתר פנים. ולאדם אמר מתחלה, “בזיעת אפיך תאכל לחם” (בראשית ג, ט), ומן היום ההוא והלאה “כל עמל אדם לפיהו, וגם הנפש לא תמלא” (קהלת ו, ז). והרי החכמה הלכה תדיר ונסתלקה מבני האדם:

וזה כלל גדול, בגבול אשר הוגבל בו שכלו – כך הם מחשבותיו של אדם ותאוותיו. הלא תראי – הנער הקטן לא יכיר מה היא החכמה, ולא יתאוה אליה כלל, אלא אדרבא, כל תינוק בורח מבית הספר, ולא יחשוב שיש טוב כי אם ההבלים אשר הוא מתעסק בהם; וברבות דעתו ונרחב גבולו, ישוב להתאוות דברים מתוקנים יותר, ועל דרך זה לפי כל עילויו. כך הוא לכללות המין האנושי – כשהיהשכלם מושפע מהארה רבה, לא היו מוצאים קורת רוח אלא מן החכמה, וממה שהוא טוב באמת; וכשאין שכלם מושפע, אינם מכירים לדבר טוב אלא הבלי הארץ הלזו. והנה זה רע אשר נעשה מאחר חטאו של אדם, שהוסרה ההשפעה וההארה מן המין האנושי, ונשארו טבועים אך בדברי החומריות הגס. אלא שתיקן הקב”ה לישראל במתן תורה, אבל הם קלקלו להם בעגל ושאר פשעיהם לכל חטאתם, ונשאר העולם באפלה בדרכי הטבע המדומים:

לא כן בהיות האדם משליט את נשמתו, כי אז גם הקב”ה יאיר פניו אליו, ויעלהו לעילוי גדול להיות כאחד מן השרפים, כי גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, וכמו שהיה לדור דעה על הר סיני, וכמו שיהיה לעתיד לבא בזמן שנאמר (יואל ג, א), “אשפוך את רוחי על כל בשר” וגו’:

והנה גם בטוב הזה יש מדריגות שזכו להם ישראל והעולם בדורות שונים, פעם יותר ופעם פחות; לגון, דורו של משה, דורו של דוד, דורו של שלמה, וכיוצא בזה כל הדורות שזכו לטובה, הנה היה הכל הארת פניו ית’ אליהם כפי עילוי נשמתם, שהעלוה בכח מעשיהם:

וראי, שכאשר נבין פרטי מציאות הגוף והנשמה, ומצביהם בהסתר הפנים ובהארת הפנים, כמו שנבראו בכל חילוקי פרטיהם שבענין זה, נבין ממילא כללי סדרי הנהגתו ית’ שנהג ושהוא מנהג את עולמו, עתים לטובה ועתים לרעה ח”ו; ונראה כמה חכמה גדולה אנו מוצאים בהנהגה הזאת; ונראה גם כן כמה עיקר גדול הוא האדם, שבו – בענינו יבמעשיו – תלוי כל העולם, וכל מה שנעשה בו מראש ועד סוף:

(עט) אמרה הנשמה – ודאי אלה הדברים מתישבים מאד על הלב, לראות חכמה רבה בהנהגותיו ית”ש, ואיך נקשרים הדברים זה בזה – בריאת האדם וכל מקריו, בריאת העולם וכל אשר בו:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

 

 

Da’at Tevunot 2:4 (# 72 [cont.] – 75)

Da’at Tevunot 2:4 (# 72 [cont.] – 75)

What enable the soul to purify the body are the soul’s native power, inner incandescence, and the loftiness of its source 1. So great is all that, in fact, that the soul could actually instantaneously elevate and perfect the body when we’re born. But we’d lose our yetzer hara and free will accordingly, and be angelic and full of light and the knowledge of G-d from the first, which are not G-d’s intentions.

Indeed there’ll come a time when “the land will be as full of the knowledge of G-d as water covers the sea-bed” (Isaiah 11:9), when “I will take away (your) heart of stone … and give you a heart of flesh (instead)” 2 (Ezekiel 36:26), and when the soul will become even more exalted than the angels. But that’s not to happen yet. The soul is thus like the moon whose light was initially diminished 3 but will be restored in the future 4.

The soul is thus “dimmed” now, if you will; muted and diminished. Yet it also can’t be too diminished or it wouldn’t be able to do what it must do in the meanwhile, to say nothing of what it must do in the future. But that’s another matter 5.

2.

So, while the soul is naturally able to grow more and more splendorous with each mitzvah we do here, it’s still and all held captive while in the body and forced to face the challenges of the yetzer hara. But it will reach something of its potential in the Afterlife, thanks to those mitzvahs, which will then enable it to purify the body further in the course of the resurrection of the dead 6, after which the two will experience the world to come 7.

The soul does enjoy an elevation in our lifetime with each good thing we do but that elevation is largely imperceptible 8 even though it manifests itself in certain exalted individuals 9.

Footnotes:

1                This chapter is surprisingly redundant in the original. R’ Yoseph Spinner attributes that to a number of (superfluous) additions which were made after the first edition; and we’d offer that some of the redundancy is due to the fact that Ramchal purposefully set out to encapsulate his points at the end. So we’ve shortened and reordered it to make for easier reading.

2                I.e., a new inclination toward goodness rather than a yetzer hara, according to Rashi there.

3                See Chullin 60b.

4                See Isaiah 30:26.

5                See 1:2:3 above about G-d muting His own abilities, if you will, for our sake; also see 1:14:3, 1:15:3. The point is that the soul must be set just-so, so as not to overwhelm or “underwhelm”.

6                See Derech Hashem 1:3:12.

See Clallim Rishonim 6* for discussions of the Kabbalistic implications of this chapter which touch upon G-d allowing a bit of His being (known as the Kav) to return to the cosmos after having “removed” Himself from it (i.e., after the Tzimtzum) much the way the soul is restored to its luster in the course of the resurrection of the dead after having been dimmed.

7             A lot isn’t being said here. For just as the “body” being spoken of here isn’t the body alone, as we’d indicated above, the “soul” depicted here is also a multi-faceted entity. See Ramchal’s discussion of the various aspects of the soul in Derech Hashem 1:3:4, and see Nephesh Hachaim 1:15 about the complex interactions of the various aspects of the soul. Also see Eitz Chaim, Sha’ar Ha’akudim Ch. 5 for a discussion of the fact that what happens on one level happens on all of them. All of this underscores the complexity and fluidity of the “soul” and the “body”, and their interactions. The point of the matter is that the combination of the two is entirely too complex for a simple understanding,

8                This is a subtle lead-in to the discussion of G-d’s hiddeness to follow.

9                See 2:2:2 above.

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Preview of Da’at Tevunot 2:4 (# 72 [cont.] – 75)

Preview of Da’at Tevunot 2:4 (# 72 [cont.] – 75)

What enables the soul to purify the body is its great native power. So great is it that the soul could instantaneously elevate the body so that we’d be inherently full of light. A day will come when that will happen, but not yet.

So the soul has to be tempered. It’s able to grow with each deed we do, but it’s held captive in the body for the meanwhile. But it will reach something of its potential in the Afterlife which will enable it to purify the body during the resurrection of the dead.

The soul will then benefit greatly for having purified the body – it will ascend higher and higher yet. The soul enjoys an elevation even when we’re alive with each good thing we do, not just in the Afterlife or the resurrection of the dead. It’s just that the kind of elevation it experiences while we’re yet alive is largely imperceptible.

ואמנם, מה שצריך להבין עתה הוא שיעור כחה של הנשמה שניתן לה לעמוד בתוך הגוף הזה. וזה, כי אם היה כחה רב ואורה גדול מאד – ודאי היתה נותנת הארה גדולה כל כך לגוף שהיה מתעלה במציאותו, וחסרונותיו היו נשלמים רגע אחד, ויצר הרע – הוא העיקר בחסרונות שרצה בם האדון ב”ה לצורך הבחירה והשכר ועונש – הנה לא היה שולט באדם כלל, כמו שאינו שולט במלאכים מפני רוב הארתם ושלמות ידיעתם וחשיבותם. תדעי לך שהרי לעתיד לבא נאמר (ישעיהו יא, ט), “לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה”; ובאותו הזמן נאמר (יחזקאל לו, כו), “והסירותי את לב האבן מבשרכם” וגו’, לגודל מעלת הנשמה שתגדל בזמן ההוא. ואמנם מצד אחר, הנת אם היתה הנשמה במציאותה העצמי שפלה ולא גדולה, לא היתה יכולה לעמוד בכל כך יקר וגדולה אשר יעשה לה לעתיד לבא, להיות יותר ממלאכי השרת:

אבל הענין הוא, שהנשמה במציאותה ושרשה גדולה היא מאד מאד, אבל כדי שתבא בגוף הזה – הנה הקב”ה ממעט אורה וכחה, ומשאיר לה רק אותו השיעור הראוי לגוף בעולם הזה. והנה היא באותה שעה כירח זאת שנאמר לה (חולין ס ע”ב), “לכי ומעטי את עצמך”, ולעתיד לבא (ישעיהו ל, כו), “והיה אור הלבנה כאור החמה”. והנה בידה טובה – להתעלות מעילוי לעילוי עד תקפה העליון, לפי שלמות מעשיה. והנה לפי מיעוט הכח אשר ניתן לה בעולם הזה, היא עומדת סוגרת ומסוגרת בתוך הגוף העכור הזה כל ימי צבאה, להתנסות ולהבחן בנסיונות היצה”ר, שעל כן הושם באדם, וכמאמרם ז”ל (זוהר ח”א, קו ע”ב), “לא נברא יצה”ר אלא לנסות בו את בני האדם”. ולפי כשרון מעשיה – כך זוכה לעצמה עילוי, להתעלות ממדרגה למדרגה. והנה בזמן הגמול אז מוצאות כל הנשמות פעולתם אתם, ומתעלות במעלתם על פי מעשיהם, ובמעלתם זאת ישובו ויזככו את גופותיהם בזמן התחיה, ויתענגו על רוב שלום לנצח נצחים, וכמו שביארנו לעיל:

נפקא לן מינה – ששורש גדול צריך שיהיה לנשמה מצד עצמה, ומקורה צריך שיהיה נכבד עד מאד, עד שתהיה ראויה לכל היקר אשר יהיה לה לעתיד לבא. אבל משפילים אותה, להגביה אותה ולהטיבה באחריתה, בשום עליה האדון ב”ה את חקו לאמר, לכי ומעטי את עצמך, ליכנס בגוף העכור הזת, ולהיות בו כל ימי חיי הבלו. ושם שם לה חק ומשפט – כל התורה הזאת לעבדה ולשמרה, אלה הדברים השייכים לה בהיותה בגוף הזה. ואמנם, מפני שכבר תש כחה וחלש אורה הרב במיעוטה זה, נשאר הגוף עכור כאשר הוא היום הזה, ואף על פי שהיא בתוכו. אך לפי צדקת מעשיה נידונת לעתיד לבא, בהתעלות בעילוי מעלותיה, אשר בבואה שנית בגוף באור חדש ההוא, הנה תעשה בו מה שאינה יכולה לעשות עתה, והוא, שתזככהו הזיכוך הגמור, להחזירו עצם נכבד ובהיר, וכמו שביארנו. כי מה שבתחלה, כדי לבא בגוף, היתה צריכה למעט אורה, הנה בביאה שניה זאת, אדרבה, יש לה לבא בכל אור, כדי שתעשה הזיכוך שלם כראוי:

והרי עתה תועלת לנשמה עצמה בהשלימה את הגוף – להתעלות היא מעילוי לעילוי, ולהוסיף כח על כח ויקר על יקר. ולא זו בלבד, אלא אפילו בזמן היותה בעולם הזה בתוך הגוף – יש לה עילוי ויתרון כפי מעשיה, כי אינו דומה נשמת אדם שעסק בתורה ובמצוות והשיגה ידיעה בכבוד קונה, לנשמה חסרה מכל אשה. אבל אין עילויה מגיע שתוכל לשנות הגוף, שיהיה זיכוכו נראה לעינים, כי אם במתי מספר, השרידים אשר בחר ה’ בם, כמשה רבנו ע”ה, חנוך ואליהו. אך זולתם, אף על פי שיגיע לה יתרון ממעשיה, לא יגיע כל כך שיראה גם בגוף. אבל לא ימנע טוב מבעליו לעתיד לבא, איש כפי מעשיו:

(עג) אמרה הנשמה – קבץ הכלל מכל מה שאמרת:

(עד) אמר השכל – זה הכלל, הגוף – בריאתו חשוכה ובעלת חסרונות, ויש לו זיכוך על ידי הנשמה. הנשמה – מקורה גדול, אבל ממעטת עצמה בבואה בגוף, שלא תרבה לו הזיכוך בבת אחת, ולא תשנהו מבריאתו; אבל מעט מעט תפעול בו את הצריך במעשים הטובים. ואחר כך תתעלה בעילוים לפי מעשיה, ויגדל כחה לפי עילויה, ותרבה הזיכוך בגוף לפי גודל כחה, עד שיהיה ראוי לעמוד עמה יחדיו לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו, לעד ולעולמי עולמים:

(עה) אמרה הנשמה – הרי הבנתי מה שדי לי עתה בענין התחיה הזאת והגמול העתיד. עתה צריכים אנו להשלים הענינים שהתחלנו בם:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

1.

Purifying the body 1 is the soul’s main objective in this world, as we’d said 2. And the soul will be rewarded for that 3 because by doing that it enabled the body 4 to become righteous. And that allows for an enhancement of G-d’s glory and for the elevation of all of creation, given that everything was created so G-d could be glorified 5. After all, the soul delighted Heaven that way and will be rewarded for that 6.

Understand, of course, that the soul undergoes other things in the Afterlife, but that’s not our concern here 7.

2.

But to our great adversity, Adam and Eve’s error brought death into the equation 8. So the soul can’t bring on the aforementioned perfection until the body first experiences death 9. And the necessity of death for all helps explain why certain rare utterly righteous individuals had to die when they didn’t deserve to — because of “the advice of the serpent 10” (Bava Batra 17a).

Once the body is separated from its impurity 11 and comes back to life 12, the soul re-enters the body – along with all of the merits the body had earned beforehand in life. And the glow that the soul had earned in the Garden of Eden 13, because of its merits would then shine brightly upon the resurrected and purified body. And the soul will then further mend all the bad that the body had experienced beforehand 14.

3.

We’ve thus explained mankind’s obligations and its rewards for it in the course of the two time periods encompassing all of reality 15. And we’ve learned that since the body is imperfect, the soul must have its light shine upon it and purify it, and both body and soul are to be rewarded 16 once this purification process is completed.

Footnotes:

1                By means of the mitzvah-system (see 2:2:2).

2               See 2:2:2, and Zohar 1:115a which Ramchal cites in the text.

3               See 2:4 below.

4                See note 5 to 2:2 above where we pointed out that the term “body” here includes one’s self, personality, etc.

5                See Psalms 29:2 and Isaiah 43:5:7.

6                The point remains, though, that the soul also blooms on its own in the here and now – albeit in very subtle but vital ways beyond our ken; but it doesn’t yet live up to its full potential.

7                Ramchal’s concern here is the resurrection of the dead, not the Afterlife. See a discussion of the Afterlife in Derech Hashem 1:3:11.

Let’s clarify the chronology and “geography” involved here since it can be confusing: body and soul are together in life, the body then dies and the soul experiences the Afterlife (i.e., the Garden of Eden and Gehenom), body and soul are then reunited in the course of the resurrection of the dead, and the two then experience the World to Come.

8                Had they not erred, the soul would have purified the body right there and then, and our mission would have been accomplished from the first. See 3:14 below as well as Derech Hashem 1:3:6.

9                The point is that perfection could have and in fact should have come about quickly and easily, but it was delayed by the introduction of death and the need for the body to be purified very, very slowly.

10              To Eve and then Adam to eat from the Tree of Knowledge.

11              See Derech Hashem 1:3:12.

12              At the resurrection of the dead.

13              After the body had died.

14              See Zohar 1:113b, 116a which is cited by Ramchal in the text.

15              I.e., this world (including the Afterlife), and the World to Come (after the resurrection of the dead).

16              In the World to Come.

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Preview of Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Preview of Da’at Tevunot 2:3 (# 71-72 [beg.])

Purifying the body is thus the soul’s main objective. And it will be rewarded for that because the body’s being righteous allows for an enhancement of G-d’s glory and for the elevation of all of creation, too.

But the soul can’t bring this about until the body first dies. Once the body’s impurity is isolated from it and it comes back to life, the soul re-enters it and the glow that the soul earned in the Garden of Eden then shines upon the resurrected body, and the soul then mends all the bad that the body had experienced.

We’ve thus explained mankind’s obligations and its rewards. And we’ve discussed the fact that since the body is imperfect, the soul must have its light shine upon it and purify it. Both body and soul are to be rewarded once this purification process is completed.

(עא) אמרה הנשמה – מצאנו תועלת שלמות לגוף, וזכות לנשמה, אבל לא תועלת שלמות לנשמה:

(עב) אמר השכל – עוד נדבר מזה בס”ד. נשלים עתה עניננו. הנה זה הזיכוך הוא עיקר הפעולה אשר לנשמה בעולם הזה, ואחר זה יש לה ענינים אחרים, ואין כאן מקום ביאורם. ועל ענין זה אמרו (זוהר ח”א, מדרש הנעלם, קטו ע”א), “ר’ חייא אמר, תא חזי – עד שהגוף עומד בעולם הזה, הוא חסר מן התשלום לאחר שהוא צדיק והלך בדרכי יושר ומת ביושרו – נקרא שרה בתשלומו”, עכ”ל. והנה זה כל פרי צדקתה – עילוי כבודו של מקום ב”ה, המתעלה בשלמות בריותיו, שהכל ברא לכבודו, וזה כל אשר יולד מן המעשה הטוב כלפי מעלה, אשר על כן נקבע לו שכר מלמעלה, כי כנחת רוח שעשה לפניו ית’, כן יעשה לו:

אך החטא גורם – חטאו של אדם הראשון לעבור כוס המיתה על כל הברואים, ואין מקוה. על כן לא תעצור כח הנשמה לעשות הזיכוך הזה קודם המיתה, וזהו ענין הצדיקים שמתו בעטיו של נחש, כמאמרם ז”ל (בבא בתרא יז ע”א), שלא יכלו להשתלם אפילו ברוב מעשיהם בלא זה. אבל אחר ששב העפר אל הארץ כשהיה, וזוהמא שהטיל נחש בחוה פסקה ממנו לגמרי, אז כשישוב ויבנה – תרד בו הנשמה בכל תוקף מעשיה הטובים וזיו אור העליון שנהנית ממנו בגן עדן כפי מעשיה, ותאיר בו בגופה אור גדול, שבו יזדכך לגמרי, ושב ורפא לו מכל הרעות אשר נעשה עלול להם בראשונה. וענין זה נתפרש במדרש הנעלם, פרשת וירא, וזה לשונו, “אמרו רז”ל – הנשמה,בעודה במעלתה ניזונת באור של מעלה, ומתלבשת בו, וכשתכנס לגוף לעתיד לבא – באותו אור ממש יכנס” וכו’, ע”ש. ועוד שם (קטז ע”א), הקב”ה מעייל האי גופא תחות ארעא עד דמתרקב כוליה, ונפקא מיניה כל זוהמא בישא”, ע”ש:

והנה בידינו עתה ענין עבודת האדם וענין קיבול שכרו, הם הם שני הזמנים הכוללים כל מציאותו. כי עתה בעולם הזה הנה הגוף גס וחשוך בעל החסרונות, ויש לנשמה להגביר עליו ההארה והקדושה לזככו ולזהירו. וכשנשלם הזיכוך הזה – הוא זמן קבלת השכר, כי יחדיו יהיו לקבל שכר טוב כל הימים:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Da’at Tevunot 2:2 (# 69-70)

Da’at Tevunot 2:2 (# 69-70)

1.

Why, we might wonder, do we have a separate body and soul rather than a combination of the two, as G-d could very well have created us to have from the first 1?  The answer to that lies in the fact that our body and soul each plays a distinct and vital role in G-d’s ultimate intention behind the creation of the universe, which was for Him to be as benevolent to His created beings as possible 2. For, our initially having a separate body and soul enables us to perfect ourselves 3.

This question also touches on the idea discussed early on about just what our imperfections are rooted in and what enables us to rectify them 4.

2.

Our imperfections are rooted in the makeup of our body 5, which is material, dense and dark, and thus unable to bask in G-d’s holiness. As, “only those fully prepared to can pass through the King’s gate and visit His palace” 6, as Ramchal words it. And one who’s under the sway of all sorts of untoward desires certainly couldn’t do that.

So G-d granted us another vital element, the soul, which was hewn from the inchoate “stuff” beneath G-d’s Throne of Glory, which is by its very makeup capable of purifying our body and making it holy. In fact, purifying and elevating our body is the soul’s major function on earth 7.

In fact there have already been instances of individuals whose soul had so perfected their body that the two joined together before the World to Come. Moses was one such person, as was made manifest by the beams of light that emitted from his face 8, Enoch who entered Heaven with both his body and soul intact was another 9, and Elijah was another 10.

But the soul can only purify the body in this world by means of the mitzvah-system and by complying with the directives of the Torah. As such, the more engaged one is in Torah study and mitzvah observance, the more easily is one able to have his soul purify his body 11.

Footnotes:

1                That is, why aren’t we already the fully conjoined combination of body and soul we’ll be after the resurrection of the dead? After all, G-d could very well have created us whole and fully perfected from the first, so why did He decide not to?

But see footnote 6 to 2:1 above which cites a source that says that body and soul were created as one at first, so which is correct? The answer is that while body and soul had been one in their ultimate root, they were soon separated for the purposes soon to be enunciated.

2             See 1:1:3.

That’s to say that our having a separate body and soul enables G-d to be more benevolent to us than if we’d been created as a combination of the two, for ….

3                In order to eventually reap the benefits of that benevolence.

                  See the third chapter of the first section of Derech Hashem for much of the above.

4                Ramchal raised a number of vexing questions early on in Da’at Tevunot that we weren’t yet able to answer, which we will in the course of the book. Relevant to the subject at hand, we said in 1:2:1, “we know that G-d wants us to perfect … ourselves”, but “what is human perfection in fact” and “how do we come to it”? And in 1:2:3 we asked, “given that we’re indeed imperfect, what then can we draw upon to perfect ourselves?” We’ll now begin to touch upon that.

5                The “body” in question includes one’s whole worldly self, including his mind, personality, memories, and the like — not just his rank physicality. It could be termed “the self” versus the soul as “the Self”.

6                Which is our ultimate goal (See 1:2:1-2).

7                Some think the soul is here to be purified itself, but that’s simply not so: it’s already pure, as we ourselves affirm every day when we recite, “My L-rd! The soul you have granted me is (inherently) pure!” (Morning Prayers).

As Ramchal underscored in the first chapter of Messilat Yesharim, “G-d … breathed into us a soul so exalted and distinguished — a soul greater than the angels themselves” that it’s manifestly out of place in this world. For what it’s meant to do, in fact, is to ready the body for the place in the World to Come, which both body and soul will then enjoy.

But it’s important to understand that body and soul are interdependent. See Sanhedrin 91b.

8                See Exodus 34:29-35. That is, Moses’ body was so pure that his soul’s light already shone through it on earth.

9                See Genesis 5:22-24.

10              See 2 Kings 2:11,

11              See Ch. 1 of Messilat Yesharim.

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.

Preview of Da’at Tevunot 2:2 (# 69-70)

Preview of Da’at Tevunot 2:2 (# 69-70)

But, why did G-d create us as a conglomerate of a body and a soul rather than as a single entity as He very well could have?

The answer lies in the fact that each one plays a particular and vital role in His ultimate goal for the universe, which was to be as benevolent to us as possible by enabling us to overcome our shortcomings and to perfect ourselves on our own. Well, our shortcomings are rooted in the makeup of our bodies while our ability to overcome those shortcomings and to achieve perfection are rooted in the makeup of the soul, which enables us to purify and elevate the body by means of the mitzvah-system.

(סט) אמרה הנשמה – ודאי דבר זת צריך ביאור, מה זאת עשה אלהים גוף ונשמה בשתי יצירות, ולא יצירה אחת, שיהיה האדם מציאות אחת, בלא שיהיה מורכב כמו שהוא עתה; כי ודאי לא יבצר ממנו ית’ מזימה לעשותו חי בעצמו, בלא חילוק זה של גוף ונשמה. ואמנם אחשוב, כי כשנדע זה, יהיה פתח פתוח לפנינו ליכנס לשאר הפרטים:

(ע) אמר השכל – הכונה העליונה, הלא שמעת כבר, היותה אך להטיב אל האדם, לזכות במעשיו במה שיתקן עצמו וישלים בריאתו. והרי כאן ענין החסרון והשלמות שזכרנו למעלה. כי האלהים עשה הגוף הזה חומר עב וחשוך, בלתי ראוי לאור באור קדושתו ית’ מפני מוגו השפל, כי אין לבא אל שער המלך ולבקר בהיכלו אלא שלמי ההכנה, קל וחומר ממלכותא דארעא. וזה החשך אשר מוטבע הוא בחוקו של הגוף הזה, הוא השם בקרבו את כל התאוות הרעות השולטות בו, ועושה אותו עלול לכל המקרים הרעים המוצאים אותו.

וזאת שנית – עשה הנשמה הטהורה, החצובה מתחת כסא הכבוד, והורידה ונפחה בתוך הגוף הזה לטהרו ולקדשו. וזה מה שצריך להבין, כי אין סוף הכונה בביאת הנשמה בגוף לשתחיה אותו בחיי ההבל האלה, אבל עיקר ביאה זו הוא לזכך אותו זיכוך ממש, להעלותו משפל מדרגתו החמרית וחשכה אל המדרגה העליונה, להיות כמלאכי השרת. ודבר זה מצאנו כבר במשה רבנו ע”ה, שזכה וזיכך את חמריותו, עד ששב למדרגת מלאך ממש, וכבר ראו כל ישראל כי קרן עור פני משה. יחנוך ואליהו נתעלו לשמים בגופם ממש, אחר אשר זככו את חמריותם זיכוך גדול.

אך הדרך אשר בו תוכל הנשמה לזכך את גופה, הלא הוא במעשה המצוות וקיום התורה, כי נר מצוה ותורה אור. וכל מה שהיא מרבה לקנות תורה ומצוות – מרבה זיכוך לגוף ההוא, וזכות לעצמה – שהיא מקיימת רצון קונה:

(c) 2017 Rabbi Yaakov Feldman

Feel free to contact me at feldman@torah.org

———————————————————-

Rabbi Feldman’s new annotated translation of Rabbi Yehuda Ashlag’s “Introduction to the Zohar” is available as “The Kabbalah of Self” on Kindle here. His annotated translation of Maimonides’ “Eight Chapters” is available here and his annotated translation of Rabbeinu Yonah’s “The Gates of Repentance” is available here.

He has also translated and commented upon “The Path of the Just” and “The Duties of the Heart” (Jason Aronson Publishers).

Rabbi Feldman also offers two free e-mail classes torah.org entitled “Spiritual Excellence” and “Ramchal” that can be subscribed to.